פסק-דין בתיק רע"א 20768-12-12

רקע

1.         המשיבה הגישה תביעה כספית נגד המבקשים על סך 96,000 ש"ח. המבקשים התגוננו מפני התביעה, אלא שלאחר מכן לא התייצבו לישיבות להן זומנו. על כן ניתן נגדם פסק דין על פי התביעה, בצירוף שכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ש"ח. בקשה לביטול פסק דין שהגישו - נדחתה. מכאן בקשת הרשות לערער.

2.         ביום 12.1.2010 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשים ובה טענה, כי חתמה על עסקת חליפין עם המבקשים, לפיה תיתן להם את מכוניתה (בצירוף סך 13,200 ש"ח), והם יתנו לה מכונית (ממגרש מכוניות שבבעלותם). למחרת חתימת ההסכם והחלפת כלי הרכב גילתה המשיבה, כי המכונית שקיבלה מן המבקשים עברה תאונת דרכים קשה, עובדה שלא הובאה לידיעתה. היא ביטלה את הסכם החליפין ותבעה את כספה. היא העמידה את תביעתה על סך 96,000 ש"ח, המורכבים מערך מכוניתה לפי מחירון (73,000 ש"ח), החזר הסכום ששילמה במסגרת העסקה (13,200 ש"ח), שכר טרחת המשאי (400 ש"ח), והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.

3.         להגנתם טענו המבקשים, כי לא עשו עסקת חליפין עם המשיבה, כי אם מכרו לה מכונית, אותה היא בחרה לפי שיקול דעתה ממגרש המכוניות שבבעלותם, כשהיא מצהירה בזכרון הדברים, כי בדקה את המכונית לשביעות רצונה.

4.         ביום 20.1.2011 נתקיימה ישיבת קדם משפט, בה ציווה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית. המשיבה הגישה את תצהיריה. המבקשים לא עשו כן. ישיבה שנקבעה לשמיעת ראיות נדחתה, כיוון שתצהירי המבקשים לא הוגשו. הישיבה הנדחית לא נתקיימה אף היא, לאחר שנתקבלה בקשת המבקשים לדחיית הדיון. הדיון נדחה ליום 10.11.2011. ביום הדיון הגישו המבקשים בקשה לדחותו. הבקשה לא נדונה, וממילא לא נענתה, והנה בכל זאת לא התייצבו המבקשים או מי מטעמם לישיבה. ישיבת ההוכחות לא נתקיימה, אפוא. בית המשפט נמנע מליתן פסק דין בהעדרם של המבקשים, ודחה את שמיעת הראיות ליום 9.2.2012, וחזר וציווה על המבקשים להגיש את תצהיריהם. אלא שתצהירים לא הוגשו גם הפעם, ולישיבת יום 9.2.2012 לא התייצב מי מן המבקשים. כיוון שכך קיבל בית המשפט קמא את התביעה וחייב את המבקשים במלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות משפט.

5.         ביום 7.8.2012 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין ובה טענו, כי רק ביום 2.8.2012 נודע להם דבר קיומו של פסק דין, לאחר שהתדפקו על דלתותיהם אנשי ההוצאה לפועל. הם טענו, כי סמכו על בא כוחם, שטיפל בשמם בהגנה מפני התביעה, אלא שזה לא הודיעם דבר. הבקשה נדחתה, בהחלטה מיום 20.11.2012, כאשר השופטת קמא עומדת על ההתרשלות בניהולו של המשפט מצידם של המבקשים, שלא הגישו תצהירי עדות ראשית אף שצוו לעשות כן פעמים אחדות, ולא התייצבו לכל דיון פעם אחר פעם. היא דחתה את ההסבר שהציעו המבקשים, כשהם מטיחים בבא כוחם את האשם בניהול הכושל של הגנתם. על כך הוסיפה השופטת קמא הנכבדה את קלישות סיכוייה של הגנת המבקשים מפני תביעת המשיבה.

6.         על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת הרשות לערער, כשהם חוזרים על הטענות שהעלו בפני השופטת קמא, והן בעיקרן שתיים: האחת - העדרה של התייצבות למשפט נבעה מהתנהלות קלוקלת של בא כוחם דאז; והשניה - סיכויי הגנתם, שלטעמם הינם גבוהים מאוד.

דיון

7.         בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרה של התייצבות, לאחר המבקש הוזמן כדין ולא התייצב, מסור ביטולו של פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט, שאז -

"... נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא..."

                                    [רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עיריית ירושלים, נבו (2011)]

8.         כפי שניתן להיווכח מהשתלשלות העניינים שנפרשה מעלה, המבקשים לא הגישו את תצהיריהם, אף שניתנה בידיהם יותר מהזדמנות אחת לעשות כן. הם גם לא התייצבו למשפט, בית המשפט נאלץ לדחות את הדיון פעמים אחדות, וגם לישיבה הנדחית הם לא התייצבו, שאז ניתן פסק דין המקבל את התביעה.

חרף הדברים הללו לא יכולתי לראות את אחריותם הישירה של המבקשים לההתנהלות קלוקלת זו, שכל כולה נבעה מהתרשלותו של בא כוחם דאז. בכך אין, אמנם, לפטור את המבקשים, שהרי התנהגותו של עורך דין אינה מצדיקה, היא לעצמה, את העדרה של התייצבות למשפט. אלא שיש לדברים משקל בכל זאת, כאשר עסקינן בביטולו של פסק דין שניתן בהעדרה של התייצבות.

מן הצד האחר יש לראות, כאמור, את סיכויי הגנתם של המבקשים. אינני רואה סיכוי רב לטענה, לפיה המשיבה הסכימה לרכוש את המכונית כמות שהיא, משמע עם נזקי תאונת דרכים, עליה לא דווח לה דבר. סביר בעיניי, כי אם היתה יודעת המשיבה, כי המכונית עברה תאונת דרכים קשה, היא לא היתה מתקשרת בהסכם.

יחד עם זאת, יש ליתן בידי המבקשים להתמודד עם מידת הפגיעה שנפגעה המכונית בתאונה, , האם היא מגיעה כדי הצדקה לביטול העסקה וכד', ואחר כך להתמודד עם הטענה, כי ערכה של מכוניתה עמד על 73,000 ש"ח בעת ההיא. על כך אוסיף, כי מעיון בכתב התביעה לא יכולתי לראות כיצד הגיעה המשיבה לסכום התביעה, שהרי סיכום הסכומים הנתבעים איננו מגיע לסכום התביעה. ועל כל אלה - סכום התביעה כלל גם הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח, סכום שבו אין לזכות את המשיבה, כי אם בפסיקת הוצאות עת תתקבל תביעתה. בקבלה את התביעה כמות שהיא חייבה השופטת קמא את המבקשים פעמיים, הן בסך 10,000 ש"ח שבתוך סכום התביעה, והן בשכר טרחת עורכי דין בקבלת התביעה בסך של 10,000 ש"ח.

9.         אלה הם, אפוא, הנתונים הצריכים לשם קבלת ההחלטה אם לבטל את פסק הדין אם לאו, ובהתבסס עליהם סברתי, כי אין לנעול את דלתות בית המשפט מפני המבקשים, על מנת שיוכלו להתמודד עם התביעה, כאשר את הפגם שבהתנהגות בא כוחם ניתן לרפא בפסיקת הוצאות הולמת. פסק הדין יבוטל, אפוא, כפוף לתשלום הוצאות משפט.

10.        סוף דבר הנני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין, כפוף לתשלום הוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח. אלה ישולמו עד יום 23.1.2013, שאם לא כן ייוותר פסק הדין על כנו.

ניתן היום,  י"א טבת תשע"ג, 24 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: